פסק-דין בתיק ת"א 2384-08

פתח דבר

עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד, הנוגעות לשני הסכמים. האחד, הסכם להעברת פעילות עסקית(להלן - הסכם הרכישה), לפיו הועברה פעילותה העסקית של התובעת-הנתבעת שכנגד 1 (להלן - התובעת) לנתבעת 2-התובעת שכנגד 2 (להלן - הנתבעת 2), חברה בבעלותה ובשליטתה של הנתבעת 1-התובעת שכנגד 1 (להלן - הנתבעת 1). השני, הסכם למתן שירותים, לפיו התחייב הנתבע שכנגד 2, בעל מניותיה של התובעת ומנהלה העיקרי מר אלי פיטרו (להלן-  מר פיטרו), לספק שירותים מקצועיים לנתבעת 2 בתחומי עיסוקה (להלן - ההסכם לאספקת שירותים).

רקע עובדתי

התובעת והנתבעת 1 הינן חברות העוסקות בתחומי המחשוב. הנתבעת 2 הינה חברת בת של הנתבעת 1. הנתבע 3 הינו בעל מניותיה ומנהלה של הנתבעת 1.

ביום 2.10.05 נחתם הסכם הרכישה על ידי התובעת והנתבעת 1 (נספח א לתצהיר עדותו של מר פיטרו), ושם הוסכם על העברת הפעילות העסקית של התובעת לחברה בבעלות ובשליטת הנתבעת 1, הנתבעת 2. יצויין, כי עותק של אותו הסכם עצמו צורף גם כנספח א לכתב התביעה, אלא ששם הוא נושא תאריך אחר, 7.9.05.

את המשא ומתן שקדם לחתימה על הסכם הרכישה ניהלו מר פיטרו, מטעם התובעת, והנתבע 3, מר אבישי חרמש, בעל השליטה בנתבעת 1 ויו"ר הדירקטוריון שלה (להלן- מר חרמש), מטעם הנתבעת 1.  

על מטרת ההתקשרות בין הצדדים נאמר בפתחו של הסכם הרכישה כדלקמן:

"הואיל והצדדים מעוניינים לשתף פעולה ביניהם ולגרום לכך שפעילותה העסקית של החברה (התובעת - נ"ש) בתחום הפעילות העסקית תועבר לחברה שתהיה בבעלותה ובשליטתה של דנשיר (הנתבעת 1 - נ"ש) (להלן: 'חברת הבת') ושבעל המניות (מר פיטרו - נ"ש) יספק שירותים לחברת הבת בתחום פעילות זה ..."

בסעיף 5 להסכם הרכישה נקבעו התמורה לרכישה, תנאי התשלום ומועדיהם.

בסעיף 5.1 נאמר, בין השאר:

"התמורה הבסיסית עבור העברת הפעילות העסקית כאמור בהסכם זה, עומדת על סך של 1,700 אלפי ש"ח (להלן: 'התמורה הבסיסית')  בכפוף לחישובי התמורה הקבועים בנספח 5.1א . מסכום זה ינוכו הסכומים שנגבו בפועל ע"י החברה (התובעת - נ"ש) מראש עד למועד הקובע, ובגינם תלויה ועומדת התחייבות למתן שירותים ו/או הספקת ציוד בכל מועד שהינו לאחר המועד הקובע (כמפורט בנספח 5.1 ב). בבדיקה שנערכה בתאריך הקובע עלה שהסכום שנגבה מראש ע"י החברה (התובעת  - נ"ש) עד לתאריך זה ושיש לתת בגינו שירות אחרי מועד זה הוא 99,308$ (להלן: " סכום גבייה המוקדמת"). מוסכם על הצדדים כי סכום הגבייה המוקדמת שנגבה ע"י החברה כנ"ל, הינו חלק מהתמורה והוא יילקח בחשבון כשולם במועד הקובע על חשבון התמורה" (ההדגשות במקור - נ"ש). 

בסעיף 5.2.3 להסכם הרכישה נאמר, בין השאר :

"בנוסף, תעניק דנשיר (הנתבעת 1 - נ"ש) לחברה (התובעת - נ"ש) במועד הקובע סך של 300,000 אלפי ש"ח (כך במקור - נ"ש) כהלוואה עומדת (להלן: 'ההלוואה ') (שההחזר שלה יהיה רק בתום תקופת ההלוואה). ההלוואה תוענק לשיעורין, במשך 24 חודשים מהמועד הקובע. ההלוואה תוענק באמצעות 24 שיקים שקליים, שווים ומעותדים בסכום של 12,500 ש"ח כל אחד מהם, אשר יפרעו, החל מחודש לאחר המועד הקובע מדי חודש בחודשו, ב- 21 לכל חודש. הלוואה זאת עשויה להפוך, חלקה או כולה לתוספת לתמורה ... היה ולא יתקיימו התנאים להפיכת ההלוואה העומדת (ו/או כל חלק ממנה) לתוספת לתמורה, יהיה על החברה (התובעת - נ"ש) להשיב את סכום ההלוואה לדנשיר (הנתבעת 1 - נ"ש) ..." (ההדגשות במקור - נ"ש).

בסעיף 5.4 להסכם הרכישה נאמר :

"בתום 24 חודשים מהמועד הקובע תיערך בין הצדדים התחשבנות מכוחה ייקבע הרווח התפעולי השנתי לפני מס, בכל אחת משתי שנות הפעילות, ומכוחה יקבע האם ובאיזה סכום על החברה (התובעת -  נ"ש) להשיב ההלוואה, בהתאם לנוסחת נספח 5.1א' חלק שני..."   

נראה שאין מחלוקת בין הצדדים, כי על פי לשון הסכם הרכישה והנספחים לו התמורה הבסיסית עבור רכישת פעילותה של התובעת הועמדה על סך 1,700,000 ש"ח בתוספת אפשרית לתמורה בסך של 300,000 ש"ח - סכום הכסף שניתן מלכתחילה לתובעת על ידי הנתבעת 1 כהלוואה, אך חלק זה של התמורה מותנה בשיעורו של הרווח התפעולי השנתי כתוצאה מהעברת הפעילות העסקית (ראה בענין זה סעיף 20 לתצהיר עדותו של מר פיטרו; סעיפים 3.10 - 3.12 לכתב ההגנה).

עוד יצויין, כי בסופו של הסכם הרכישה חתם מר פיטרו על הצהרה כדלקמן:

"הנני מצהיר בזאת באופן בלתי חוזר כי הנני ערב באופן אישי לכל הצהרותיה של חברת אלקומפ פתרונות מחשוב מתקדמים בע"מ (התובעת - נ"ש) ולקיום כל התחייבויותיה על פי הסכם זה, עד מילואן במלואן".  

לאחר החתימה על הסכם הרכישה, ובהתאם לאמור בו, הוקמה הנתבעת 2 והיא שקלטה את פעילותה העסקית של התובעת ,כאמור בהסכם הרכישה.